הטלת עיקול על דירות חייבים להבטחת תשלום חוב למה"כ בגין הכנסות מפעילות עבריינית

1.         בפני בקשת המבקש לפי סעיף 194(ג)(2) ל פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה), להטיל עיקול על נכסים שונים, להבטחת תשלום חובם של המשיבים      1 ו-2, ולחילופין - להבטחת תשלום חובם של המשיבים 3 ו-4, בגין מס הכנסה שלא שולם.

            הצדדים חלוקים בשאלה, האם נמצאה הצדקה להטלת עיקול לפי סעיף זה.

2.         בהחלטתי בעמ"ה 39220-01-13, 39151-01-13 פקיד שומה יחידה ארצית לשומה נ'      אבו-לטיף (13.5.13) סקרתי את הפסיקה שדנה בסעיף 194 ל פקודה, ודנתי בתכליתו של סעיף זה בכלל, ובתכלית סעיף 194(ג) בפרט. למען הקיצור אני מפנה לאותה החלטה.

            באותה החלטה הבעתי את דעתי, כי עיקול לפי סעיף 194(ג) ל פקודה הינו במהותו צו זמני, שיש ליישם לגביו, בשינויים המחויבים, את המבחנים למתן צו עיקול זמני, קרי: קיומן של ראיות מהימנות לכאורה וקיומו של חשש סביר כי אי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

            בית המשפט העליון אישר מסקנה זו בהחלטתו שדחתה את בקשת רשות הערעור שהוגשה על החלטתי הנ"ל, רע"א 3995/13, 3994 אבו-לטיף נ' פקיד שומה יחידה ארצית (23.10.13).

            לאור זאת אבחן את הנתונים ואת הראיות שהובאו במסגרת בקשה זו, כשיש לזכור, שמכיוון שהצו לפי סעיף 194 ל פקודה הוא במהותו "סעד זמני", עד לבירור השומה עצמה, אם בהליכי ההשגה ואם בערעור שיוגש לבית המשפט על שומת המבקש, הרי שבשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקת מי בעלי הדין, ואין מקום להידרש לניתוח מקיף של השומה שנקבעה ושל הראיות שהוצגו.

3.         המשיבים 1 ו-2 הם בני זוג נשואים (להלן - הזוג, או בשמותיהם הפרטיים).

            המשיבים 3 ו-4 הם הוריו של המשיב 1 (להלן - ההורים, או בשמותיהם הפרטיים).

            נגד ד.א הוגש כתב אישום בגין עבירות שונות של סחר בסמים (נספח א' לבקשה).

            כשבועיים לאחר הגשת בקשה זו, הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו ונגזרו עליו, בין היתר, 36 חודשי מאסר.

            המבקש טוען, כי ד.א לא דיווח על הכנסותיו לשנים 2005-2011, שהופקו ככל הנראה מפעילותו העבריינית, וכי כספים שנמצאו בחשבונות ההורים ודירת מגורים הרשומה על שמם שייכים למעשה לזוג.

4.         ואלה הכספים והנכסים, שהמבקש מייחס אותם לזוג, ושאותם מבוקש לעקל במסגרת בקשה זו:

א.         דירת מגורים בנתניה (להלן - הדירה 1), הרשומה על שם ד.א.

            דירה זו היתה רשומה בעבר על שמו של אר.א, וביום 31.10.11 הוא העבירה ללא תמורה על שמו של ד.א.

            השווי שהוצהר לגביה לרשויות המס - 500,000 ש"ח.

            בדירה זו מתגוררים עדיין ההורים.

ב.         דירת מגורים בנתניה (להלן - הדירה 2), הרשומה על שם ההורים.

            דירה זו נרכשה ביום 15.12.11 בסכום של 1,550,000 ש"ח.

            בדירה זו מתגוררים הזוג ושני ילדיהם.